המשפחה המורחבת
גילגולו של חפץ:
אין לי חפץ מסויים במשפחה שעובר מדור לדור, אין את זה אצלנו במשפחה.
ארץ המוצא של סבא וסבתא
סבתא באה ממרוקו
וסבא בא מרומניה
בחרתי לספר על מרוקו
מצפון היא גובלת בים התיכון, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג'יריה
ובדרומה לסהרה המערבית
במרוקו מדברים בשפה מרוקאית, בצרפתית
לאום מרוקאי
מלך שולט במרוקו
ומיוחד במדינה הזאת שיש שם הרבה ארמונות מפוארים וגדולים והרבה דברים ישנים
ועתיקים
סיפור עלייה
בחרתי בסבתא
אז
סבתא שלי נולדה במרוקו בקזבלנקה שבמרוקו 28.6.1936.
לדברי סבתא: " אני עליתי ארצה בשנת 11.11.61 והתמקמנו באשדוד. למדתי עברית באולפן בקיבוץ לביא שהיתי שם במשך 4-5 חודשים. לאחר מכן חזרתי לאשדוד ושם למדתי באולפני ערב להמשיך את לימודי העברית.
פולקלור
במרוקו הייתה בעיקר שפה מרוקאית
אין איזה ביטויים או פיתגמים מיוחדים
אחד הפריטי לבוש הוא:
זה כובע מרוקאי שנוהגים ללבוש במימונות
במנהגים יש את ה- מימונה
חוגגים את המימונה אחרי פסח וזאת בעצם חגיגה גדולה שאופים שם לארוחת ערב
מופלטות ועוד כל מיני דברים וככה חוגגים את צאת פסח ואת הכובע לובשים במהלך המימונה.
במאכלים יש את המופלטה ואפשר למרוח תוספות.
שהיא עשויה בעצם מ-
קמח
שמרים
שמן
מים
מלח
אילן יוחסין
מסמך משפחתי
ראיון עם סבתא
סבתא נולדה בקזבלנקה שבמרוקו ב 28.6.36. להוריה יעקב ועזיזה פרץ.
הם היו 8 אחים. 4 בנות ו 4 בנים.
לאחות הגדולה קראו פאני ועלתה לארץ בסביבות שנות ה 70. פאני נישאה לפנחס ולהם 2 ילדים.
לאח השני קראו אשר. אשר עלה לארץ בשנות 46-48 עם עליית הנוער. אשר היה אסור בכלא בקפריסין ולאחר זמן מה הם שוחררו ועלו לארץ. אשר נישא לפנינה ולהם 7 ילדים.
לאחות השלישית קוראים סימי. עלתה לארץ בשנת 56 ישירות לאשדוד. כאשר באשדוד היה רק חול וים. סימי נישאה לאבנר ולהם 6 ילדים.
לאח הרביעי קוראים סלומון. סלומון התגורר הרבה שנים בצרפת ועלה ארצה לפני 10 שנים. נשוי ללורט ולהם 5 ילדים.
החמישית אני שולמית (סולונג').
האח השישי אברהם. נולד 10 שנים אחריי במרוקו. התאלמן לאחרונה. 7 ילדים.
האחות השביעית רוזה. רוזה אלמנה עם 2 בנות גדולות נשואות עם ילדים.
האח השמיני יהודה. יהודה נשוי לעליזה ולהם 8 ילדים.
חוויות ילדות שלי שכל המשפחה הייתה במקום אחד ולא מפוזרת.
ביליתי עם חברים בעיקר. שיחקנו קלאס, כדור, קפיצה בחבל ובשבתות בגני שעשועים.
בגיל 12 היה מבחן גדול בהתעמלות באיצטדיון עם שופטים.
ציוני דרך - למדתי בבית הספר "אליאנס". למדתי שם את השפה הצרפתית. בשנה האחרונה בביה"ס היסודי היו לנו שיעורים בעברית.
בתיכון למדתי 3 שנים ולא המשכתי שם. יצאתי לעבוד עקב השפעה מהסביבה.
ערכים חשובים בעיניי - היושר, כי עם היושר יש גם נימוס.
חשוב לי בחיים הילדים והנכדים.
מה שמנחה אותי עד היום זה להידמות להוריי שהיו ממש נהדרים ולהמשיך בדרכם.
כשהגעתי בתור עולה חדשה עשו מצעד של יום העצמאות ונסענו באמצע הלילה כל המשפחה כדי להיות קרובים למקום ולראות מצעד פעם ראשונה בארץ. המצעד השאיר עליי רושם מאוד טוב והרבה גאווה.
עוד לא התחלתי את החיים הרציניים בארץ. הייתי עדיין עולה חדשה באותו זמן אחי סלומון היה תייר בארץ והוא בא לבקר ואז נסענו ביחד איתו למצעד.
משפט מסכם - סבתא רציתי לומר לך שחידשת לי הרבה מאוד דברים על המשפחה שלנו ותודה ששיתפת אותי בהם. והיה מאוד מעניין.
סבתא באה ממרוקו
וסבא בא מרומניה
בחרתי לספר על מרוקו
מצפון היא גובלת בים התיכון, במערבה באוקיינוס האטלנטי, במזרחה באלג'יריה
ובדרומה לסהרה המערבית
במרוקו מדברים בשפה מרוקאית, בצרפתית
לאום מרוקאי
מלך שולט במרוקו
ומיוחד במדינה הזאת שיש שם הרבה ארמונות מפוארים וגדולים והרבה דברים ישנים
ועתיקים
סיפור עלייה
בחרתי בסבתא
אז
סבתא שלי נולדה במרוקו בקזבלנקה שבמרוקו 28.6.1936.
לדברי סבתא: " אני עליתי ארצה בשנת 11.11.61 והתמקמנו באשדוד. למדתי עברית באולפן בקיבוץ לביא שהיתי שם במשך 4-5 חודשים. לאחר מכן חזרתי לאשדוד ושם למדתי באולפני ערב להמשיך את לימודי העברית.
פולקלור
במרוקו הייתה בעיקר שפה מרוקאית
אין איזה ביטויים או פיתגמים מיוחדים
אחד הפריטי לבוש הוא:
זה כובע מרוקאי שנוהגים ללבוש במימונות
במנהגים יש את ה- מימונה
חוגגים את המימונה אחרי פסח וזאת בעצם חגיגה גדולה שאופים שם לארוחת ערב
מופלטות ועוד כל מיני דברים וככה חוגגים את צאת פסח ואת הכובע לובשים במהלך המימונה.
במאכלים יש את המופלטה ואפשר למרוח תוספות.
שהיא עשויה בעצם מ-
קמח
שמרים
שמן
מים
מלח
אילן יוחסין
מסמך משפחתי
ראיון עם סבתא
סבתא נולדה בקזבלנקה שבמרוקו ב 28.6.36. להוריה יעקב ועזיזה פרץ.
הם היו 8 אחים. 4 בנות ו 4 בנים.
לאחות הגדולה קראו פאני ועלתה לארץ בסביבות שנות ה 70. פאני נישאה לפנחס ולהם 2 ילדים.
לאח השני קראו אשר. אשר עלה לארץ בשנות 46-48 עם עליית הנוער. אשר היה אסור בכלא בקפריסין ולאחר זמן מה הם שוחררו ועלו לארץ. אשר נישא לפנינה ולהם 7 ילדים.
לאחות השלישית קוראים סימי. עלתה לארץ בשנת 56 ישירות לאשדוד. כאשר באשדוד היה רק חול וים. סימי נישאה לאבנר ולהם 6 ילדים.
לאח הרביעי קוראים סלומון. סלומון התגורר הרבה שנים בצרפת ועלה ארצה לפני 10 שנים. נשוי ללורט ולהם 5 ילדים.
החמישית אני שולמית (סולונג').
האח השישי אברהם. נולד 10 שנים אחריי במרוקו. התאלמן לאחרונה. 7 ילדים.
האחות השביעית רוזה. רוזה אלמנה עם 2 בנות גדולות נשואות עם ילדים.
האח השמיני יהודה. יהודה נשוי לעליזה ולהם 8 ילדים.
חוויות ילדות שלי שכל המשפחה הייתה במקום אחד ולא מפוזרת.
ביליתי עם חברים בעיקר. שיחקנו קלאס, כדור, קפיצה בחבל ובשבתות בגני שעשועים.
בגיל 12 היה מבחן גדול בהתעמלות באיצטדיון עם שופטים.
ציוני דרך - למדתי בבית הספר "אליאנס". למדתי שם את השפה הצרפתית. בשנה האחרונה בביה"ס היסודי היו לנו שיעורים בעברית.
בתיכון למדתי 3 שנים ולא המשכתי שם. יצאתי לעבוד עקב השפעה מהסביבה.
ערכים חשובים בעיניי - היושר, כי עם היושר יש גם נימוס.
חשוב לי בחיים הילדים והנכדים.
מה שמנחה אותי עד היום זה להידמות להוריי שהיו ממש נהדרים ולהמשיך בדרכם.
כשהגעתי בתור עולה חדשה עשו מצעד של יום העצמאות ונסענו באמצע הלילה כל המשפחה כדי להיות קרובים למקום ולראות מצעד פעם ראשונה בארץ. המצעד השאיר עליי רושם מאוד טוב והרבה גאווה.
עוד לא התחלתי את החיים הרציניים בארץ. הייתי עדיין עולה חדשה באותו זמן אחי סלומון היה תייר בארץ והוא בא לבקר ואז נסענו ביחד איתו למצעד.
משפט מסכם - סבתא רציתי לומר לך שחידשת לי הרבה מאוד דברים על המשפחה שלנו ותודה ששיתפת אותי בהם. והיה מאוד מעניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה